פחד טיסה (אירופוביה) עלול להיות מצב משתק לאנשים רבים, להשפיע על היכולת שלהם לנסוע בעולם, ולעיתים להשפיע גם על חייהם המקצועיים. לשורשי הפחד הזה פנים רבות אשר יכולים להגיע ממספר גורמים, כל אחד מהם תורם לחרדה הכללית בדרכים ייחודיות.

לפוביות עקיפות תפקיד חשוב בהתפתחות פחד מטיסה. למשל, אקרופוביה, או פחד גבהים, יכול לגרום לאנשים להרגיש חרדה או בלבול כאשר הם בגובה רב, כמו בטיסה. באופן דומה, קלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים, יכולה לגרום לתגובת פחד בסביבה הסגורה ולעיתים הצפופה של המטוס. אי-היכולת לעזוב את המרחב המחניק או למצוא מקום מרווח יותר במהלך הטיסה יכולה להחמיר את החרדה.

דוגמה נוספת היא אמטופוביה, או הפחד מהקאות, היכולה לתרום לפחד מהטיסה. כלומר, פחד מטיסה יכול להיות מונע מהחשש  לתחושת בחילה בשל טלטול ורעידות במהלך הטיסה, או אפילו מהחשש שנוסע אחר יקיא בטיסה, מה שיוביל להחמרה של הפחד. חרדה חברתית הינה גורם נוסף לאירופוביה. שהייה במרחק קטן עם אנשים זרים עשויה לעורר מחשבות על ביקורת או חשש מהשפלה ועשויה להחמיר את תחושות החרדה. בקרב אוכלוסיה כזו, פחד ממבוכה הנו גורם נוסף: הפחד מהתקף פאניקה או אובדן שליטה בפני זרים יכול לתרום לאירופוביה..

חוויה טראומטית ישירה הקשורה לטיסה יכולה להוות מאיץ חזק להתפתחות פחד מטיסה. אנשים שנתקלו באירוע טיסה, כמו טילטול קיצוני או נחיתת חירום עשויים לפתח תגובת פחד הקשורה לטיסה. זה עלול לקרות גם אם הם טסו באופן תדיר לפני אותו אירוע טראומטי וללא כל חשש. חשיפה לדיווחים על תאונות מטוס או אירועי טרור אוויריים דרך התקשורת יכולה להוביל גם היא לפחד מטיסה. זה נכון במיוחד בסביבת תקשורת אשר נוטה להדגיש אירועים קטסטרופליים שיכולים לעוות את התפיסה של הסיכונים האמיתיים הקיימים בטיסה ולהחריף אותה.

חוסר איזון כימי במוח יכול גם  הוא לתרום לפחד מטיסה. באנשים מסוימים, הפרשת יתר של הורמוני הלחץ כמו אדרנלין וקורטיזול יכולה להוביל לחרדה מוגברת. הורמונים אלה הם חלק מתגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight) של הגוף, שיכולה להיות מעוררת אפילו כאשר אין איום פיזי מידי. 

פחד מטיסה יכול גם להיות תוצאה של תופעות לוואי של תרופות מסוימות שמשפיעות על מאזן הנוירוטרנסמיטרים במוח, מה שמוביל לחרדה מוגברת.

חווית חוסר שליטה ותחושות חוסר אונים הן מקור נוסף חשוב של אירופוביה. הטיסה מחייבת את האנשים לבטוח בטייס, במטוס ובעצם בכל תעשיית התעופה, מה שמשאיר אותם עם מעט מאוד שליטה אישית על המצב. תחושה זו של חוסר שליטה יכולה להיות מאוד מלחיצה לאנשים שמעדיפים להיות בשליטה או שיש להם קשיים לסמוך על אחרים. חוסר היכולת לצפות מצבי טלטול ורעידות, התלות בטייסים שאינם מוכרים, ואי-היכולת לנקוט באופן אישי בצעדים אשר יגבירו את הביטחון יכולים להזין את תחושת אי-קבלת עזרה וחוסר שליטה.

גורמים נוספים הינם:

  • פחד מהלא ידוע: רבים פוחדים ממה שאינו ידוע או אינו מובן. המכניקה המורכבת ועקרונות התעופה עשויים להוות חידה עבור חלק מהאנשים, הם עשויים לא להבין כיצד אובייקט כבד כל כך יכול להישאר באוויר, מה שיכול לגרום לפחד וחרדה. בנוסף, היעד אליו טסים לעיתים קרובות טומן בחובו לא נודע שיכול להשפיע על החרדה בעת הטיסה. 
  • פחד מבעיות בריאות: חלק מהאנשים פוחדים ששינויי לחץ, חוסר באוויר טרי, או חשיפה אפשרית לחיידקים עלולים להשפיע באופן שלילי על בריאותם. לאחרים, הפחד עשוי להגיע מדאגה שיתקיים מקרה רפואי חירום באמצע הטיסה ולא תהיה גישה מיידית לשירותים הרפואיים.
  • פחד מתנודות: הרעש והתנודות הלא צפויים הנגרמים ממערבולות אוויר יכולים בפני עצמם לעורר פחד עבור חלק מהאנשים. על אף שתנודות הן חלק טבעי מהטיסה ורק לעיתים נדירות מהוות גורם לתאונות, אובדן השליטה הפתאומי יכול להיות מפחיד.
  • לסיכום, הפחד מטיסה הוא פוביה מורכבת שיכולה להגיע ממגוון מקורות. הצירוף המורכב של הגורמים האלה הופך תופעה זו לפחד אשר היה קשה להתגבר עליו בעבר. עם זאת, בשנים האחרונות התפתחו שיטות חדשות ומוכחות לטיפול בתופעה זו, והבנת הגורמים הבסיסיים האלה היא שלב חשוב ראשון לטיפול והתמודדות עם הפחד.

 

לקריאה נוספת:

דילוג לתוכן